קצרצרים

בשמחה ובטוב לבב

אחת הקללות הנזכרות בספר דברים היא: 
"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" (דברים כ"ח, מ"ז)

שואלים: הכיצד? האם לעבוד את ה' בשמחה זהו עניין פעוט?

ומשיבים: שתי מדרגות במצווה זו:
המדרגה העליונה, כלשון הכתוב - לעבוד את ה' בשמחה. אכן זוהי חובה, לקיים את המצוות בשמחה.
המדרגה התחתונה, היא עזות פנים: האדם שמח כאשר הוא לא עובד את ה', כלומר, אי-עבודת ה' נעשתה בשמחה ובטוב לבב. לא עבדת את ה' אלקיך - בשמחה ובטוב לבב!

בעיתה אחישנה

"בעיתה" – על ידי קביעת עיתים לתורה, אז אחיש את הגאולה.
ואם לא על ידי קביעת עיתים (בדרך הרכה), אז בעיטה אחישנה (בדרך הקשה).

''עני חשוב כמת'' עד כדי כך?

  • נאמר ''עני חשוב כמת'' ("ארבעה חשובים כמת: עני, מצורע וסומא ומי שאין לו בנים" - נדרים סד:) ולכאורה דבר זה תמוה, שהרי יכול הוא ללכת לחתונות, ולקבל מצרכי מזון מכל מיני פעילויות חסד וכו',אז מה הביטוי החריף הזה ''חשוב כמת''? 
  • אלא שצריך לפסק את המימרא הזאת בצורה שונה:''עני חשוב-כמת'' היינו שהוא מרגיש חשוב מידי בכדי ללכת לחתונות שלא הוזמן אליהם ולהרשם לאגודות חסד וכו', הוא באמת נחשב כמת.

תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף

  • בעניין תפלתו של עני כתוב "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים ק"ב) – מהי העטיפה?
  • ביאור: אדם עשיר ושבע יש לו כבר כל צורכו מרכז את תפלתו לבקש עוד ועוד, לעומתו העני שאין לו מאומה, מבקש את המינימום, מעט לחם עם חלב או עם גבינה להשקיט את רעבון בני ביתו. 
  • ברור הדבר שהקב"ה שומע ומקבל את תפלתו של העני לפני העשיר. 
  • משרואה העשיר שכן הוא, בא לעני ומבקש ממנו 'לעטוף' את תפלתו עם תפלתו שלו ויקח אותה 'טרמפ' על הדרך ובכך יתקבלו שתי התפלות יחד. 
  • ואמנם, צריך העשיר לדעת שאם הוא תומך בו במתת יד הגונה, אז בזכות הצדקה תעלה תפלתו יחד עם תפלתו של העני, אבל אם לא, אין לזה כל ערך.

שמונה בשמינית

  • הגמרא במסכת סוטה (ה ע"א) אומרת שתלמיד חכם צריך שיהיה בו "אחד משמונה בשמינית" גסות הרוח.
  • רש"י מפרש  שיהיה בו מעט גאוה, שלא יהו קלי הראש לועגים לו, וכדי שדבריו יתקבלו עליהם.
  • שואלים: הרי הרמב"ם כותב "ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר, והוא גובה לב" (הלכות דעות פרק ב הלכה ג)
  • ומשיב הגאון מוילנא: שמינית שבשמינית - זה הפרשה השמינית (וישלח), הפסוק השמיני (קטנתי).