טיול לדרזדן


כללי

  • עיר הבירה של מדינת סקסוניה.
  • מרחק 200 ק"מ דרומית לבירה ברלין (2:06 שעות נסיעה), 40 ק"מ מערבית לגבול עם צ'כיה.
  • ממוקמת סמוך לנהר האלבה.
  • העיר ה-15 בגודלה היום בגרמניה.
  • מקור השם: "אנשי היער הסמוך לנהר".
  • תושבים: 510,000 תושבים.
  • עד המלחמה הייתה בעלת סגנון ארכיטקטוני מפואר.
  • הייתה מרכז תרבות ראשון במעלה באירופה.
  • הייתה מקום מושבם של מלכי סקסוניה.
  • בית הכנסת במקום נחרב בליל הבדולח בנובמבר 1938.
  • הרוסים בנו שכונות מגורים אפורות וענקיות בדרזדן.

סקסוניה (זאקסן)

  • גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות (רפובליקה פדרלית).
  • כל אחת מהן ריבונית באופן חלקי.
  • לכל אחת מהן עיר בירה, ממשלה ומוסדות ממשלה.
  • לברלין ולהמבורג אין ערי בירה, שכן הן ערי-מדינה (מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד. בעת העתיקה: אשור, רומא וקרתגו);
  • מדינותיה: באדן-וירטמברג ·   בוואריה ·   ברנדנבורג ·   הסן ·   חבל הסאר ·   מקלנבורג-מערב פומרניה ·   נורדריין-וסטפאליה ·   סקסוניה ·   סקסוניה-אנהלט ·   סקסוניה התחתונה ·   ריינלנד-פאלץ ·   שלזוויג-הולשטיין ·   תורינגיה.
  • ערי מדינה: ברלין · ברמן ·   המבורג

הפצצת דרזדן

  • 13-15 בפברואר 1945 ארה"ב ובריטניה מפציצות במשך 3 ימים אוכלוסייה אזרחית.
  • 1300 מפציצים הטילו 3,900 טונות פצצות.
  • 40,000 הרוגים.
  • 85% ממבני העיר נחרבים כליל.
  • הנחיצות שנויה במחלוקת.
  • ארבעה טעמים להפצצה: יש הטוענים שההפצצה נעשתה לבקשת ברה"מ.
  • אחרים טוענים שמדובר היה בהפגנת כוח.
  • נקמה על הפצצת קובנטרי.
  • לוחמה פסיכולוגית.

השלכות חורבן דרזדן

  • בשנים האחרונות הפכו ארגוני הימין הקיצוני והנאו נאצים את יום ההפצצה ליום הזכרון הרשמי שלהם למלחמת העולם.
  • ארגוני הימין הקיצוני והנאו-נאצים הישוו את שואת דרזדן לשואת היהודים והפכו את יום הזכרון הזה ליום הזכרון הראשי שלהם.
  • החל משנת 2009 לערך החלו ארגוני השמאל בגרמניה להתארגן ולמנוע מהנאצים את צעדת הזכרון.
  • תחת סלוגן של "עבריין לא יכול להיות קורבן".


 

 






מדינת זאכסן נמצאת בצידה המזרחי של גרמניה והשתייכה לגוש מדינות גרמניה המזרחית שמעבר לחומה .

גבולות המדינה הם : פולין במערב, צ'כיה בדרום, ברנדנבורג בצפון, תורינגיה במערב, סקסוניה אנהלט בצפון .

בירת המדינה היא העיר  דרזדן, עוד אחת מהמדינות ששם אחת הערים הראשיות נקשר לארועי השואה . לאחר נפילת החומה והאיחוד התגלתה לעיני התיירים מדינה יפה, עם אתרים רבים שמהוים מקור משיכה חדש ויחסית בתולי .  

שטח המדינה נראה כמו משולש בחלק התחתון רוחב המדינה הוא כ 200 קילומטר ואורך כ 150 קילומטר . 

את המדינה חורץ לבקעות נהר האלבה . 

תושבים  : יותר מ 4 וחצי מיליון נפש בזאכסן .

זכסוניה מדינה קטנה שיטחה 18,400 קמ"ר .

גם כאן התושבים סובלים מאבטלה חמורה,  20% מובטלים באופן קבוע, יחד עם זה הכלכלה היא בצמיחה מתמדת . כאן תיירות החוץ

חלשה אין דולרים ועיקר התיירות היא תיירות פנים . אזורי טיול מומלצים הם :


*****


בירת סאכסוניה, השוכנת על גדות האלבה, ובת כ-500,000 תושבים, נתונה עדיין בהליך שיקום ושיחזור דייקני של כל המבנים ההיסטורים שלה.
ב-13 בפברואר 1945, הפציצו את העיר אלף מטוסי בנות הברית. הפצצת עונשין זאת באה כתגובה על מעללי הצבא הגרמני במלחמה. 


כמעט כל העיר נהרסה בהפצצה שגרמה לשריפת ענק והביאה למותם של כ-100,000 תושבים. לאחר המלחמה, היתה דרזדן תחת שלטון הסוביטים שהחל כבר אז במאמצי השיקום של העיר. רק לאחר נפילת מסך הברזל, החלה דרזדן שוב לגלות את פניה ולהציג את אוצרותיה.


נבקר ב"כיכר אלטמארקט" כלומר השוק הישן, בו נמצאים "כנסיית הצלב", "בית העירייה החדש", "היכל התרבות" בעל החזית מזכוכית,"ארמון הלאנדהאוס" שנבנה בשנת 1770.
  משם, נמשיך "לכיכר נוימארקט", כלומר "השוק החדש" ונראה את "כנסיית הנשים", שנבנתה בשנת 1726 ככנסיה פרוטסטנטית והיתה הכנסיה המפוארת והגדולה בגרמניה. היא נהרסה בהפצצות על העיר כמעט לגמרי ובימים אלו נחנכה מחדש לאחר שיחזור שנמשך עשרות שנים.  
לידה נמצא "מחסן הנשק" משנת 1559 "האלברטינום". כיום, שוכנת בו "גלריית האמנים המודרנים" המכילה ציורים מפורסמים מהמאות ה-19 וה-20 של אמנים גרמנים כמו קאספר דוד פרידריך, מאקס ליברמן, אדולף מנצל, שמיט רוטלוף, אוטו דיקס וכו'. ממול לגלריה נמצא אוסף "המרתף הירוק". זהו אוסף חפצי החן הגדול ביותר בגרמניה ואחד האוספים הטובים באירופה לחפצי חן משובצים באבנים יקרות. במרחק הליכה משם נמצאת "מרפסת  ברול", ממנה נשקף נוף עוצר נשימה ולכן היא מכונה "המרפסת של אירופה".  
בדרך ליעד הבא שלנו – כיכר התאטרון – נראה את "כנסיית החצר הקתולית" משנת 1755 ואת "הארמון" בעל החזית הנאו רנאסנסי. לא נפסח על "מצעד האצילים", פסיפס צבעוני המציג את שליטי סאכסוניה מהמאה ה-12 ועד 1904, הפסיפס מורכב מ-24 אלף אריחי פורצלן ממפעל מייסן.  
בכיכר התאטרון נראה את "הצווינגר" (הוקם בשנת 1710), שהוא בעצם סמלה של דרזדן, אחד ממבני הבארוק המפורסמים והמפוארים בגרמניה. הצווינגר מורכב מחצר גדולה עם מזרקה מרשימה שבקצה שלה נמצא שער "הכתר המוזהב" המגולף ומשובץ פסלים, "ביתן הפעמונים" נמצא משמאל לכתר, ממולו "ביתן הסוללה, גלריית סמפר" הבנויה לכל אורך אגפו השמאלי של הצווינגר. מימין נמצאת "גלריית "התמונות של האמנים הקלאסיים", בה מוצגים אוספים של אמנים גרמנים כמו דירר, הולביין וכו', אמנים הולנדים כמו רמברנט, אמנים איטלקים מהמאות ה-15 וה-16 וכן אמנים צרפתים מהמאה ה-17. ממול לגלריה נמצא "המוזאון ההיסטורי לכלי נשק". ביציאה השמאלית מהצווינגר נמצא מוזאון "הפורצלן" בעל האוסף השני בגודלו בעולם. בצווינגר ניתן גם לבקר "בסלון למתמטיקה ולפיסיקה" ולהתרשם בין היתר מגלובוסים עתיקים, מכשירי מדידה וכו'. בכיכר התאטרון זוקפת קומה "אופרת זמפר", שנקראת כך על שם הארכיטקט שבנה אותה בשנת 1838.





********************



ביקור בדרזדן, העיר הגרמנית שנבנתה מחדש לאחר החרבתה המוחלטת במלחמת העולם השניה, מהווה חוויה מיוחדת וטיול יום מומלץ מפראג או ברלין - יש בה מבני בארוק מרשימים, רחובות ציוריים ואווירה אירופאית קלאסית.

דרזדן - מעיי חורבות לפנינת בארוק

דרזדן (Dresden), שנחשבה מאז ומתמיד לאחת הערים היפות ביותר בגרמניה, הצליחה לעבור את מרבית מלחמת העולם השניה כמעט ללא פגע, עד פברואר 1945 - אז, תוך שעות ספורות, במהלך אחת ההפצצות הכי נוראיות שידעה גרמניה, בה מצאו את מותם כ-100,000 תושבים, נזרע הרס וחורבן עצום בעיר. על כן, מפתיע לגלות, כי העיר הייתה הראשונה מבין ערי גרמניה המזרחית, שמיהרו להשתלב במסגרת הכלכלית של המדינה המאוחדת, תוך כדי שיקום השרידים והמבנים ההיסטוריים שנותרו בעיר. כיום זהו מרכז הבארוק הגרמני, המציע תערובת של ארכיטקטורה מדהימה, מסורת מפותחת ותרבות עשירה. מכאן, שלא לחינם זכתה העיר להיכנס בשנת 2004 לרשימתו של ארגון אונסק"ו כאתר שימור מורשת עולמי.

לתחילת הכתבה
 

מראה העיר. צילום: GNTB/Krüger Norbert
מראה העיר. צילום: GNTB/Krüger Norbert

אזור השוק הישן

החלקים המודרניים של העיר בולטים במיוחד ברחוב Prager  - זהו מדרחוב סטליניסטי, רחב, המלא במלונות יוקרה, משרדים ציבוריים, בתי קוביות, בתי קפה ומסעדות. פה ושם, לאורך הרחוב, מעטרים אותו פסלים או מזרקות. בקצה הרחוב, נמצא אזורהשוק הישן (Altmarkt), שהורחב לאחר הפצצות המלחמה. הבניין היחיד, הראוי לציון, שנשאר עומד במקום הוא כנסיית הצלב הקדוש או "קרוייצקירחה" (Kreuzkirche), שנבנתה בשנת 1215 ומשלבת בין מבנה בארוקי למגדל בסגנון ניאו-קלאסי, שגובהו 92 מטרים. בתפילות יום שבת ב-18:00 ויום ראשון ב-09:30 ניתן לשמוע בכנסייה את ה-Kreuzchor, אחת ממקהלות הכנסייה המובילות בעולם (אתר הכנסיה בגרמנית: www.kreuzkirche-dresden.de, אתר אינטרנט של המקהלה:www.kreuzchor.de).

מאחורי הכנסייה נמצא בית העירייה החדש או ה"נוייס ראטהאוס" (Neues Rathaus), בית העירייה של דרזדן - שהוא בעצם כבר לא כל כך חדש - הוא נבנה כמעט מחדש מיד לאחר שחרב במהלך מלחמת העולם.

צפונה מכאן, האלברטינום (Albertinum) מארח בתוכו את גלריית המאסטרים המודרניים (Gemäldegalerie Neue Meister), שהיא אחת מגלריות האמנות החשובות ביותר בגרמניה. למעלה מ-2,500 יצירות של אמנים מודרניים מוצגות בגלריה וישנו אגף מיוחד, המוקדש לקבוצת Brücke האקספרסיוניסטית, שנוסדה כאן בעיר וגם לאמנים בולטים אחרים, כגון אוטו דיקס. מתחם האלברטינום מכיל גם את ה-Grünes Gewölbe, שם יש מבחר מסחרר של פריטי אוצר הכוללים תכשיטי בארוק שנוצרו על ידי התכשיטן של שליטי סקסוניה Johann Melchior Dinglinger. בין הפריטים היפים ביותר נמצא ה-Court of Delhi on the Birthday of the Great Moghul, הכולל 137 דמויות מצופות זהב ואמאיל משובצות ב-3,000 יהלומים, אבני ברקת, אבני אודם ופנינים (כתובת: Georg-Treu-Platz 2, שעות פתיחה: ד'-ב' 10:00-18:00. מחיר: 7-12 יורו. אתר אינטרנט: www.skd-dresden.de)

לתחילת הכתבה

אזור השוק החדש

מערבה משם נמצא אזור השוק החדש (Neumarkt). זהו אחד ממרכזי העיר היותר סואנים ורוחשי פעילות והוא גם בעל חשיבות היסטורית וארכיטקטונית - רוב האזור הוחרב לחלוטין בעת מלחמת העולם ולאחר ששופץ, ניתן להתרשם בו מכמה מבנים מרהיבים. האזור נשלט על ידי כנסיית הגבירה או "פראונקירחה" (Frauenkirche), העגולה. הכנסיה היפה והכיפה הענקית שלה חרבו, כמעט לחלוטין, במהלך מלחמת העולם השניה. במשך שנים רבות רק מקטע קיר אחד נשאר עומד במקום והוא שימש כמצבת זיכרון. ב-1991 נפלה לבסוף ההחלטה לבנות את כנסיית הבארוק מחדש והיא נפתחה ברוב פאר והדר בשנת 2005. ניתן לבקר בכנסיה, בשרידי החורבות שבמרתף או לעלות אל מרפסת התצפית שעל הכיפה, ממנה נשקפים נופיה היפים של העיר. כמו כן, מדי פעם מתקיימים בכנסיה קונצרטים שונים (כתובת: Georg-Treu-Platz 3. שעות פתיחה: ב'-ו' 10:00-14:00, 13:00-18:00. מחיר עליה לכיפה: 5-8 יורו. אתר אינטרנט: www.frauenkirche-dresden.de).

הרזידנץ שלוֹס (Residenzschloss) שישמ כארמונם העצום של שליטי סקסוניה החל מראשית המאה ה-13. הארמון חרב במלחמת העולם השניה ונפתח מחדש בשנת 2004, לאחר פרוייקט שיפוץ נרחב. כיום ניתן לסייר בארמון המרהיב, המשלב בתוכו סגנונות בנייה שונים, המכיל גם גלריות ותצוגות שונות. (כתובת: Schlossplatz. שעות פתיחה: ד'-ב' 10:00-18:00. מחיר: 10 יורו. אתר אינטרנט: www.skd-dresden.de).

תהילתה הגדולה ביותר של עיר הבארוק דרזדן ניתנה לה בעיקר בזכות ארמון צווינגר (Zwinger), שנבנה כשהוא פונה אל ה-Residenzschloss. היות והוא ניזוק פחות במהלך המלחמה - הוא שוקם במהרה. המבנה כולל חלל פתוח רחב עם מזרקות, המוקף על ידי גלריה בעלת קומה אחת המקשרת בין פביליונים, בני שתי קומות, שהכניסה אליו היא דרך שערים עצומים ומפוארים. האפקט כולו מועצם על ידי קישוטים מדהימים של הפסל Permoser. כיום כולל הקומפלקס מספר מוזיאונים. בפביליון הדרום-מזרחי (כניסה מרחוב Sophienstrasse) נמצא ה-Porzellansammlung המכיל מוצרי פורצלן של מפעל Meissen המפורסם.

בגלריה הדרומית נמצא ה-Tierkundemuseum ובו מוזיאון קטן לטבע. הפביליון הדרום-מערבי מוכר גם בשם Mathematisch physikalischer Salon והוא מגוון מרתק של גלובוסים, שעונים וכלים מדעיים אחרים. בחלק הצפון מזרחי של השלוחה שנבנתה במאה ה-19 נמצא ה-Rüstkammer ובו אוסף כלי נשק הכולל את חרבו של פרדריק האמיץ (Frederick the Valiant) ואת גלימת ההכתרה של אוגוסטוס (Augustus the Strong). גלריית האמנים הותיקים (Gemäldegalerie Alte Meister) נמצאת גם היא בשלוחה והיא מכילה ציורי רנסאנס איטלקיים מוכרים של אומנים בעלי שם דוגמת רפאל וטיציאן. באגף הגרמני ניתן למצוא עבודות של דירר, הולביין ועוד. ארצות השפלה, הולנד ובלגיה מיוצגות גם הן על ידי רובנס ורמברנדט, בעוד צרפת וספרד מיוצגות על ידי מגוון אומנים מהמאה ה-17. כדאי לחפש את ציורי הנוף של ברנרדו בלוטו המציג את דרזדן במאה ה-18, במלוא תפארתה. (כתובת: Theaterplatz 1. שעות פתיחה: 06:00-11:00. מחיר: הכניסה למתחם היא בחינם, לחלק מן המוזיאונים הכניסה היא בתשלום. אתר אינטרנט: www.schloesser-dresden.de).

ברחוב אוגוסטוס (Augustus) נמצאת כנסיית הבארוק הופקירחה (Hofkirche) - כנסייה קתולית, שמצאה את דרכה לאזור הפרוטסטנטי הזה, משום ששליטי סקסוניה המירו את דתם, בכדי לזכות בכס הפולני. בתוך הכנסיה נמצאת בימת מטיף שנעשתה יפה, שנוצרה על ידי אמן הבארוק המקומי Balthasar Permoser. עוד ברחוב זה, ניתן לראות את "תהלוכת הנסיכים" או בגרמנית  "פורסטנצוג" (Fürstenzug): כ-25 אלף אריחי פורצלן מרכיבים את איור הקיר הזה, הגדול מסוגו בעולם. באיור מוצגים נסיכיה ושליטיה של סקסוניה, מהראשון שבהם ועד האחרון. האיור נוצר לראשונה בין השנים 1870-1876 והוא שרד לחלוטין את ההפצצות של מלחמת העולם השניה. בתקופת חג המולד נערך במקום שוק ססגוני ויפה.

בית האופרה סמפּר (Sächsische Staatsoper), המפואר שממול, קרוי על שם הארכיטקט שתיכנן אותו במאה ה-19, גוטפריד סמפר. במבנה הרנסנס האיטלקי המפואר הזה הועלו לראשונה יצירותיו של ואגנר, כגון Tannhäuser, כמו גם Der Rosenkavalier של ריכארד שטראוס. זהו אחד האתרים ההיסטוריים והמזוהים ביותר עם העיר. ניתן לסייר במבנה עם הדרכה, בתיאום מראש (כתובת: Theaterplatz 2, אתר אינטרנט: www.semperoper.de).

אתר מומלץ נוסף באזור זה הוא מרפסת ברוהל (Brühlsche Terrasse) - אחד האתרים הפופולריים בעיר. זוהי טיילת נפלאה, מרפסת ששרדה ממצודה עתיקה, מימי הביניים. בהליכה לאורך הטיילת ניתן להתרשם מהארכיטקטורה היפה שמסביב: ה-Ständehaus (בניין הפרלמנט לשעבר), בניין הניאו-בארוק Secundogenitur, האקדמיה המלכותית לאמנות ובסיום מגיעים אל גני ברוהל היפים.

לתחילת הכתבה

בית האופרה סמפר. צילום: GNTB/Messerschmidt Joachim
בית האופרה סמפר. צילום: GNTB/Messerschmidt Joachim

העיר החדשה

בצדו השני של נהר האלבה נמצאת העיר החדשה (Neustadt), שהיא האזור הבוהמייני והיוקרתי יותר של העיר. העיר החדשה תוכננה במקור כעיר בארוק וגם כיום, למרות שמעט מהבניינים המקוריים שרדו, ניתן להבחין בתכנית המקורית. במרכז אזור השוק נמצא ה-Goldener Reiter, פסל של פרש מוזהב, המתאר את  "אוגוסטוס החזק". על רחוב Hauptstrasse, ציר התנועה המרכזי של ה-Neustadt, ניתן למצוא כמה בנייני בארוק משומרים של מתיאוס פופלמן (Matthäus Pöppelmann) כמו גם אתכנסיית ההתגלות או ה"דרייקוניגקירחה" (Dreikönigskirche), שתוכננה בסגנון הבארוק, אף היא על ידי אותו הארכיטקט. נחמד להיכנס ולהתרשם מעיצוב הפנים היפה של הכנסיה (כתובת: Hauptstrasse 23, אתר אינטרנט: www.hdk-dkk.de)

בפארק המשקיף על נהר האלבה, ניתן למצוא את הארמון היפני (Japanisches Palais), שבנייתו הושלמה ב-1715 והוא מארח כיום מוזיאון ארכיאולוגי ואתנולוגי. כדאי להיכנס לחצר (הכניסה אינה כרוכה בתשלום) ולראות את ההשפעה של המזרח, שהתפרצה במאה ה-18. (כתובת: Palaisplatz 11, אתר אינטרנט: www.voelkerkunde-dresden.de, גרמנית).

לתחילת הכתבה

מחוץ למרכז - ארמון פילניץ

ארמון פילניץ (Schloss Pillnitz), השוכן בקצה העיר, במעלה נהר האלבה, הוא עוד יצירה, פרי ידיו של הארכיטקט פופלמן. ניתן לראות בה את ההשפעות המיסטיות של המזרח. זהו מבנה הבארוק היחידי בעיר, שהצליח להתחמק מנזקי המלחמה. שטח הארמון כולל גנים נפלאים ושני ארמונות קיץ: ה-Wasserpalais נמצא מיד מעל לנהר ושוכן בו מוזיאון לאומנות שימושית; ה-Bergpalais, שמעבר לחצר, הוא העתק מדויק שלו וניתן לבקר בדירות שבתוכו (שעות פתיחה: אפר'-אוק' ג'-א' 10:00-17:00, נוב'-מרץ בסופי שבוע, אך ורק בסיורים מודרכים. כניסה למוזיאון כרוכה בתשלום. אתר אינטרנט: www.schloesser-dresden.de).

לתחילת הכתבה

ארמון פילניץ. צילום: GNTB/Krüger Torsten