1369-1415 יאן הוס מהפכן, מייסד תנועה דתית. בימי הביניים כולם דתיים. יוצא נגד הוידוי, נגד כתבי הקודש, כתבי המחילה, חרטה, כסף. אביגדור קרא רואה בו שותף. 1411 הוצע לנדותו. נידון למוות בהעלאה על המוקד. נשרף. מבשר הרעיונות הפרוטסטנטיים. 1414 ועידת קונסטנץ – קיסר האימפריה הרומית תובע לנקות את הממלכה מכתם הכפירה. הקיסר זיגמונד הבטיח להוס שיוכל לבוא, לטעון את טענותיו ולחזור בשלום. הוס נכח בועדה. הובטח לו שיוכל להטיף, אבל ליתר ביטחון השאיר גם צוואה. יום יאן הוס נערך ב-6 ביולי 1415 והוא מאז חג לאומי. 1915, 500 שנה למותו – הוקמה האנדרטה.
חייולמד בקארל, עלה בסולמות האוניברסיטה. הטיף לתלמידיו לשינוי דרכיה של הכמורה ולשינוי בכנסייה. המציא כלי נשק חדש. מאמיניו שרפו את הבולות האפיפיוריות שיצאו נגד הוס. הכנסייה הטילה עליו חרם, נקבע שיש לעצור אותו. ישו הנוצרי נבחר לשמש כשופט. הוס מצידו דרש עצמאות מוחלטת, לעומת אנשי הכנסייה שתבעו ציות מוחלט לרומא.
התנועה ההוסיטיתשריפתו של יאן הוס לא חיסלה את האמת שלו. מרבית הבוהמים קיבלו את דבריו והפכו הוסיטים. מורשתו חיללה מהפכה בכנסייה הבוהמית. כינוי לכנסייה שהקים יאן הוס בתחילת המאה ה-15 בבוהמיה ובמוראביה. קדם רפורמציה. הקדים ב-100 שנה את הפרוטסטנטים. נבנה לאור שחיתות וחוסר מידות. היה רצון להקים כנסייה לאומית צ'כית, במנותק מהכנסייה ברומא. להתנתק גם מהלטינית והגרמנית. לאחר כמאתיים שנה, לאחר הרפורמציה חזרה הכנסייה ההוסיטית והזדהתה כאחת הכנסיות הפרוטסטנטיות, לצידם של הלותרניים, הקלביניסטים, האנגליקנים ויתר הקבוצות שמרדו באפיפיור.
ההוסיטים, התנ"ך והיהודיםהזדהו עם התנ"ך, משום שהאפיפיור לא היה הסמכות המפרשת הבלעדית של כתבי הקודש הנוצריים. קראו לערים שלהם "תבור", "ירדן". בקרב קהילות יהודיות התנועה נתפסה כמעין "התייהדות" של הנצרות, חזרה למקורות הקדומים. ההוסיטים ניתצו פסלים. סופר יהודי מכנה זאת "להגדיל אמונת ישראל".
בית הבסבורג1500 ואילך בוהמיה ומורביה נשלטו על ידי בית הבסבורג. תושבי המקום נהנו מאוטונומיה דתית, למרות שהבסבורג היו קתוליים. היה פריחה באזור.
ההתנגדות לתנועה1560 ואילך: אירופה מחולקת לקתולים ופרוטסטנטים. הבסבורג נלחמים בהוסיטים. 1618 ההוסיטים השליכו מבניין העירייה בפראג שני מושלים מבית הבסבורג. 1620 בית הבסבורג חילק את בוהמיה ואת מורביה. תחת השלטון הקנאי של בית הבסבורג התנועה ההוסיטית נמחקה והשפה הצ'כית נשכחה למשך 200 שנים.
סיכוםברובד עמוק וממשי יותר היה העימות בין הוס לאפיפיורות ויכוח לא על דוקטרינות, אלא על מקור הכוח והסמכות בנצרות ועל מעמדו של הפרט בתוכה. הוס וההוסיטים היו הראשונים שדחו את הרעיון שהאפיפיור וההיררכיה הכנסייתית מושלים בחיי הדת מכוח סמכות אלוהית, ודחו את הרעיון שנדרש תיווך של כומר בעל הסמכה אלוהית כדי לתווך בין האדם לבורא. האדם, הפרט, דובר השפה המקומית, הועמד על ידי הוס במרכז, והוא, באמונתו הטהורה, יוצר קשר ישיר עם בוראו. התפיסה הפוליתאיסטית של הנצרות הקתולית, המחייבת את תיווכו של כהן הבקי ברזים סודיים, ושרק באמצעותו ניתן לתווך ולספק את החסד ואת המחילה האלוהיים, זכתה לערעור ראשון.
|
|